צור שיזף, האיש המאושר

11111111111111111

פורסם במדור הספרות של ידיעות אחרונות, 22.1.2008

ברגע שמפסיקים לחפש את הספרות היפה, אפשר להתחיל ליהנות. פטמות נצבטות, הברחות מהירות של הגבול ותיאורים נשיונל־ג'יאוגרפיקיים של פולקלור בדואי – כל אלה משתלבים ב'האיש המאושר' בעלילה נמרצת, רוויית יזע, דם וזרע, על רקע הנגב הבוער.

השנה היא 2009‬, שנה מעכשיו. אחרי דיכוי תוקפני, שבשיאו הדברת שטחי המרעה של הבדואים וריסוסם בחומרים קטלניים, יוצא שבט עוראבי לאינתיפאדה שלישית. על רקע זה מתנהל משחק מוחות מערבוני בין שלושה גיבורים: גיאולוג יהודי שבנותיו נהרגו בפעולת גרילה; מנהיג המרד, המוהיקני־הבדואי האחרון, שנותר יחידי בשטח אחרי דיכוי הבדואים וגירושם מעבר לגבול; ובעקבותיו – איש כוחות הביטחון, שאוהב את הנשים שלו קשוחות ואת יריביו ירויים.

הרומן החמישי של צור שיזף מצטרף לספר עיון שפירסם לפני חצי שנה, 'סוף הדרך: מותה של מדינה' – כתב אישום נגד הממסד הישראלי שמחריב את האקולוגיה המקומית. גם 'האיש המאושר' מתריע על אסון חברתי־סביבתי שממיטה על עצמה החברה הישראלית. זהו מניפסט התנגדות לגלובליזציה במסווה של ספרות פופולרית; אידיאולוגיה שנוצקה לתבנית של רב מכר. על חשיבות הדיון העקרוני בסוגיות האלה אי אפשר להתווכח. על הישגיה של התחבולה הספרותית הזאת דווקא אפשר.

מצד אחד, התשוקה התועמלנית היא זו שמספקת לרומן מסגרת ומנוע עלילתיים. מצד שני, נדמה שאותו דחף אידיאולוגי מונע מהסיפור לצמוח באופן משכנע לכדי עולם בפני עצמו. קוראים לזה ספרות מגויסת. כך שלמרות התחקיר המעמיק של שיזף, נוצרת תחושה שהבדואים ותרבותם אינם עומדים בספר בזכות עצמם. הבדואיות המסורתית מגלמת פה צורת חיים צודקת, 'טבעית‭.'‬ לגורלם הספרותי של הבדואים שותפות גם דמויות הנשים בספר. אלה נוטות להזדיין, ללדת, לשכול צאצאים, למות או לנקום – ורק אחת מהן זוכה לייצוג בגוף ראשון. כאן מתגלה שהניסיון של שיזף ליצור רב מכר ערכי קורס, ובסופו של דבר הוא נכנע למערכת הערכים של הספרות המסחרית. במקום שוביניזם ישן וטוב, נוטה 'האיש המאושר' לשוביניזם אקולוגי.

אף אחת מהדמויות בספר לא חיה את חייה שלה, אלא משתייכת למחנה ערכים ברור – הכובש, החוקר, או זה שחי את המדבר. ומכיוון שהספר נמסר במונולוגים, כפיית הדמויות לתפקידים ארכיטיפיים מתוך עלילת אבירים, רומאנס או מערבון גורמת לא פעם לסגנון הסיפור שלהן להיראות מלאכותי, מושתל (אם כי אין להתעלם מהאפקט הכמעט קולנועי ששיזף יוצר בעזרת הקבלות ציוריות עבות בין גיבוריו‭.(‬ כשתיאורי הסביבה בכל זאת חורגים לרגע מהמבט הצר שנכפה על הדמויות ומהסמליות שמוטלת על גבן, מרימה גם הספרות את ראשה. אז גם בא לידי ביטוי הידע הרב של שיזף בנושאים שעליהם הוא מדווח.

קשה להחליט אם מדובר בבחירה לא מוצלחת של ז'אנרים, בשילוב לא מיומן מספיק בין מרכיביהם (מערבון, רומן עיתונאי־אקטואלי ועוד‭,(‬ או שמא בשימוש מחושב בתבניות של ספרות מסחרית. לעיתים נדמה ששיזף מנסה להחזיק בחבל משני קצותיו: לרכוב על גב הספרות הפופולרית ובו בזמן להשתייך למדף הספרים ה'מוסרי‭,'‬ ה'חשוב‭.'‬ האם 'האיש המאושר' אכן לועג להצלחה חומרית ולכיבוש תרבותי וגיאוגרפי, או שאולי הוא בעצמו בולע את הפיתיון? חוויית הקריאה מכריעה לטובת ההנאה השטחית – סקס ופולקלור בחולות המדבר. טיול ג'יפים בתוך כובעון.

צור שיזף, האיש המאושר, הוצאת חרגול ועם עובד
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s