נאוה מקמל־עתיר, אות מאבשלום

11111111111111111

פורסם במדור הספרות של ידיעות אחרונות, 28.8.2009

להתנגח ב'אות מאבשלום' הוא מעשה חסר טעם ולב כמו להתעלל בילד בן חמש, אינפנטילי ושמנמן לגילו. אלא שאינפנטיליות והתיילדות הן שם המשחק כאן: בסגנון, בתכנים, בפרספקטיבה. ובהנחה שקצב המכירות של ספרה הראשון למבוגרים של נאוה מקמל־עתיר, שמככב בכל רשימות רבי המכר, לא יואט בקרוב, כדאי לפרסם אזהרה לצרכן לפני שהוא מתביית על הפיאסקו הזה.

'אבשלום' הוא אבשלום פיינברג, מראשי מחתרת ניל"י, שביקשה למוטט את השלטון העותמאני בארץ. מי שיצירות פופולריות הנציחו את דמותו כ'ילד העברי הראשון,' שהפך לאהוב ליבן של שרה אהרנסון ואחותה ונהרג במדבר סיני בדרכו לכוחות הבריטיים. 'אות מאבשלום' משתייך לזרם הרומנים של היסטוריה אחרת נוסח 'מלכים ג" או 'צופן דה וינצ'י'. כמוהם, הוא מתיימר להציג צד נסתר של פרשייה ידועה. בניגוד לטובים שבהם, הוא מספק אפס אחוזים של כיף.

אמנם, עבודת מחקר לא מבוטלת עומדת מאחורי הרומן, אבל אין למקמל־עתיר הכוח להפוך את אוסף הפרטים הביוגרפיים לסיפור חי ומתפתח, שלא לדבר על העמדת סצינות אמינות. במקום זה היא מעדיפה לרקוח דיאלוגים מלאי פאתוס ושמאלץ סביב שברי המידע שברשותה, שלא פעם מזכירים ילדים משחקים בבובות ומדברים בקול נמוך: '"חושב אתה, יוסף, שאברח? […] מנוסתי תעמיד בסכנת חיים את החברים! 22 איש עלולים לשלם בראשם. אני איני בורח לשום מקום!!!' 'אתה תמות פה!', יוסף כמעט הצטווח. 'אם זה הגורל – יהי כן', אמר אבשלום בשקט".

 'אות מאבשלום' מתבסס על שלושה קווי התרחשות. הראשי בהם הוא סיפור חייו של פיינברג, משולב בתולדות משפחת אהרנסון. הקו המשני מתרכז בגרפולוגית בת זמננו שמפתחת אובססיה לכתב יד במכתב מסתורי שנשלח אליה, מבלי שהיא יודעת שפיינברג הוא שכתב אותו אי שם בתחילת המאה ה־20. מישור ההתרחשות השלישי מפגיש בין רוחו של פיינברג לרוחו של אבשלום שוהם, נכד אחותו של פיינברג, המדמדם בין חיים למוות ב־1974.

 המפסיד העיקרי מהעסק הוא פיינברג, שמצטייר בספר כבנם האבוד של חוליו איגלסיאס, לורד ביירון וישעיהו הנביא. דמותו נבנית דרך מבטי הנשים הסוגדות לו – אמו, דודותיו, אהובותיו והגרפולוגית, שמצטיירת כבת דמותה של הביוגרפית המעריצה שלו. לכל אורך הרומן מפוזרים תיאורים תמוהים של אבשלום כמי "שרוח אלוהים שורה עליו מיום שנולד", בעל תפקיד נבואי־משיחי "בעולם הזה, תפקיד שאף הוא אינו יודע מהו". הניפוח הזה בסגנון אגדת קדושים משיג את ההפך הגמור. הוא מציג, על כורחו, את אנשי ניל"י כחבורה של בורגנים, כמהים להרפתקה – שהקצינים הבריטים ראו בהם נודניקים חסרי תועלת. ילדים.

1

בסופו של דבר, התעלומה הגדולה שמלווה את הספר היא למה הוא מצליח כל כך. אפשר כמובן להאשים את המבצעים. אפשר להסביר שלא לכל דבר יש הסבר. ואפשר לתלות את ההצלחה בצורך העז של הקוראים להיות ילדים טובים ולחוות ריגוש בחסות הצגות שאושרו מטעם משרד החינוך. את הפונקציה הזו ממלא 'אות מאבשלום' מא' ועד ת'. כמו שהוא מסביר בכוכבית כי "ימ"מ" הוא "ראשי תיבות של 'יחידה משטרתית מיוחדת', יחידת העילית של משטרת ישראל ללוחמה בטרור", או ש"עיסת החרוסת" היא "זכר לטיט העתיק שעירבבו אבותינו במצרים" – כך הוא מציג רעים למהדרין מול טובים בני טובים.

כל איזכור ל"ממשל הטורקי רודף הבצע" או לפלסטינים קשור בספר ל"בקשיש" הבלתי נמנע, לפרעות או בעילת קטינות. "זכור את דבריי, אהרון, אכזריות הטורקים כלפינו רק בראשיתה היא. טבח ביהודים צפוי בקרוב. אין בליבי ספק כי כאשר עשו הטורקים לארמנים, יעשו אף לנו. ג'נוסייד, אהרון. זה מה שצפוי לנו!". שרה אהרנסון, אגב, מסבירה לבת חסותה הטורקית ש"יהודים לא מכים ילדים שלהם".

השנאה המצטברת ברומן לטורקים, והציפייה המשיחית שאבשלום יגשים את ההבטחה הצפונה בו, יוצרות מתח בסגנון סדרות ילדים כמו ה'פאוור ריינג'רס' ו'פוקימון' – הציפייה שהגיבור יחשוף את כוחו הסודי ויפליא את מכותיו במנוולים. התפיסה הילדותית הזו מבהירה היטב את מקור הניגוד שמעמיד הרומן בין העבר הססגוני להווה האפרורי בדמות הגרפולוגית בת המאה ה־21, שמתוארת שוב ושוב כבתולה זקנה ונואשת (בת 31) שהולכת ומתייפה ככל שהיא נחשפת לסיפורו של פיינברג. כך היינו רוצים לראות את עצמנו: חתיכים וצודקים. למרבה הצער, מהראי שמציב 'אות מאבשלום' ניבטים מבוגרים שמתים להפוך את ההיסטוריה שלהם לספרות נוער מתייפייפת. 

נאוה מקמל־עתיר, אות מאבשלום, הוצאת ידיעות ספרים
מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s