רון לשם, מגילת זכויות הירח

11111111111111111

פורסם במדור הספרות של ידיעות אחרונות, 2.10.2009

באחת הסצינות ב'אם יש גן עדן', ספרו הראשון של רון לשם, החיילים במוצב בופור מתיישבים מול הטלוויזיה לצפות בשידורי החיזבאללה. בעברית מגוחכת וברוב פאתוס, כך מתאר המספר, ממחיזים שחקנים לבנונים את תחושת התבוסה בצד הישראלי. 'מגילת זכויות הירח', ספרו החדש של לשם, מתנדנד לכל אורכו בין ניסיון כן לדמיין איך מתנהלים החיים באיראן – לבין המחזה לא משכנעת של דמויות קרטון, שהשחקן הישראלי מאחוריהן גלוי כמעט כולו.

 במידה רבה, גיבוריו של 'מגילת זכויות הירח' הם גיבורים טלוויזיוניים, כפופים לקודים של תרבות פופ. הגיבור והמספר הוא עכבר כפר שמתוודע לעיר הגדולה. דודתו, שאצלה הוא מתגורר, היא שחקנית דועכת בסגנון טנסי וויליאמס. השכנים הם סבתא'לה שנונה והומו צעיר וחובב לחיילים (שהיה עושה חיים בבופור). אהובתו של הגיבור, נהגת מרוץ, מלוהקת לתפקיד הטום־בוי ובת העשירים הפרועה. בעולם מתוקן, הם היו גרים במלרוז פלייס. אלא שהם גרים בטהרן, ואת האקשן שלהם הם צריכים לנהל בדלתיים סגורות, הרחק מעיני משמרות המהפכה.

רומן החניכה הזה מתרכז סביב נקודת המבט התמימה והנסערת של הגיבור כדי להעניק לקוראים חוויה של גילוי עיר סודית, מפתה ומאיימת (כפי שמבטאת באלגנטיות הדמות רעולת הפנים וחשופת החזה על כריכת הספר) – מין טייק־אוף לדרמות ההצצה לעולם החרדי, שמעמתות איסורים דתיים וחברתיים עם תשוקות הלב ואש הנוער.

ב'אם יש גן עדן' הצליח לשם להפוך כמה מהקונפליקטים המרכזיים שהעסיקו את התקשורת הישראלית לסיפור אפקטיבי, שהתגלגל עד מחוזות האוסקר. הוא הצליח להיות קונפורמיסטי לעילא ולדבר מתוך גרונו של החייל הישראלי הטיפוסי, ובו בזמן לבטא את האופל הסמיך של הקונפורמיות הזו. להמחיש משיכה ארוטית לפורענות ולהרס, ובו בזמן לנגן על התשישות הציבורית והאבל המחזורי שעוררה הלחימה בלבנון – משל קולע להוויה רוחנית מזוכיסטית שנלחמת כדי לא להיחלץ ממלכודת.

'מגילת זכויות הירח' עובר אמנם לתאר את חיי העורף, אבל הוא עושה שימוש במסגרת רעיונית דומה. אם הבופור של לשם הצטייר כמין תיבת נוח גברית או אינקובטור צבאי, גם ההתרחשויות ב'מגילת זכויות הירח' ממוקמות ברובן בחללים סגורים ומוגנים לכאורה – מסיבות מחתרתיות, מכונית דוהרת ובעיקר דירת הדודה שבה נפגשות הדמויות למסיבות תה של חטיפים משמינים וקיטורים על פוליטיקה. כניסת הגיבור ותאוות החיים המתפרצת שלו לחיי הדודה וידידיה מעוררות אותם להסתכן ולצאת אל המציאות.

האירוע המכונן הוא התוודעותם של הגיבורים לאינטרנט, שמדרבנת אותם לממש תשוקות שהיו מרוסנות עד כה. השכן ההומו עושה צעדים נועזים של יציאה מהארון. הדודה מגלה מחדש את סרטיה המנוונים שהוקצו מאז ימי המהפכה. השכנה ההרפתקנית נחשפת לארצות שבהן פינטזה לסייר. אלא שבדומה לגיחות של גיבורי 'אם יש גן עדן' מהמקלט הממוגן שלהם, היציאה של גיבורי הספר החדש מאלצת אותם להיווכח מה צפוי לדמויות פופיות, כמו האוחצ'ה האיראנית או נהגת המרוץ הפמיניסטית, כשהן מתעקשות לממש את משיכתן לסמלי המערב. זאת נקודת התורפה המרכזית של הרומן – הכניעה שלו לתפניות דרמטיות מתוסרטות; כפויות כמו חוקי הדת השרירותיים מטעם השלטון האיראני.

החלק המוצלח יותר הוא תיאור המפגשים הסימפטיים בין חברי המועדון, הרפתקאות האי־ביי הווירטואליות שלהם ותענוגות היו־טיוב האסורים; הנאה מגילויי סולידריות בתוך הוויה חברתית עוינת. את המהות האמיתית של חיים תחת פיקוח שלטוני מתמיד, לעומת זאת, לשם לא הצליח ללכוד. מי שמחפש ספרות מוצלחת ולא נרקיסיסטית על מפגש עם איראן האיסלאמית יכול לקרוא את '1979' של כריסטיאן קראכט, למשל. או לראות את הסרט 'ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים', שהמחיש בצורה מעיקה ואפקטיבית מהם חיים תחת שלטון טוטליטרי בימיה האחרונים של רומניה הפאשיסטית.

בסופו של דבר, למרות הריגוש האפל שמילת הקסם 'איראן' מעוררת אצלנו, 'מגילת זכויות הירח' הוא רומן דשן אך לא מסעיר, שלא עובר את משוכת הפנטזיה המתפייטת על החיים באיראן. טהרן של לשם מזכירה בעיקר את תל־אביב – רק עתיקה, גדולה ועשירה יותר – דימוי לאי של מתירנות שעומד בניגוד לרוח הכללית ("מדינה עם קיבעון למוות ואובססיה לשכול", במילות הגיבור). תחושת האימה הקיומית תחת משטר רודני, שהרומן מבקש אך לא מצליח לתאר, הועברה בכוח ובחיות דווקא ב'אם יש גן עדן' – באופן שמצביע על החרדה האמיתית שמאחורי הדרמה של לשם: החרדה מפני אובדן החיים הטובים, שעיתונים אוהבים לקשט במילים 'איראן זה כאן'.

רון לשם, מגילת זכויות הירח, הוצאת זמורה־ביתן
מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s