מיטל שרון, שתיים

11111111111111111

פורסם במדור הספרות של ידיעות אחרונות, 13.1.2012

אפשר להתחיל מהסוף: 'שתיים' מצליח לעשות דבר שלא נתקלים בו כל יום – לתאר בכישרון סיפור אהבה. לבדוק איך שני אנשים – שתי בחורות, במקרה הזה – נקשרים זה לזה, מגדירים אחד את האחר במושגים של זוגיות, וטוחנים את החצץ של אותה זוגיות.

על פניו, זאת משימה שגרתית. במציאות, רוב ספרי הפרוזה הישראלית של השנים האחרונות שהתמקדו ביחסים אנושיים, בכלכלת רגשות, הלכו לכיוונים משפחתיים. גם אז, הסיפור נגרר בדרך כלל לכיוונים אלגוריים. משפחה מקרטעת כדימוי להתפוררות חברתית.

אפשר לקרוא גם את 'שתיים', ספר הביכורים של מיטל שרון, בכיוונים חברתיים־לאומיים – אבל הספר עצמו מדבר בשפה אחרת, נגיד שפה של נגרים. 'שתיים' הוא קודם כל מלאכה, רהיט בנוי היטב שאפשר להתיישב בו בנוחות. הספר מחולק לשני חלקים. כל חלק מסופר בגוף ראשון, במבט לאחור, מפי אחת משתי הבחורות. היעד הבולט של הספר הוא הַעֲמָדָה של דמויות: שימוש בשפה על גבול הספרותיות והדיבור הישיר (שרון היא גם בלוגרית פעילה), התעכבות רגישה אבל לא מנג'סת על מה שמציק לכל גיבורה, בנייה חכמה של המעגלים שמרכיבים את חייהן. הקורא מתבקש להשתכנע, להאמין, להיכנס לחיי אחרים.

האפקט הסטרייטי, התכליתי הזה, צובע בצבע ענייני גם את התיאור של זוגיות לסבית – שטח לא מאוד נחקר בספרות העברית. הגיבורות של שרון הן צעירות באמצע שנות ה־20 שלהן. שתיהן ממשפחות חילוניות של אמצע הדרך. לאף אחת מהן עוד לא הייתה זוגיות ארוכה. הדיבור של הספר על מיניות ואהבה כפוף לאופן שבו הן מתייחסות אליו, ולא משתמש בהן כבובות פיתום. בניגוד למשל לשימוש של הבמאי אבי נשר בסצנות מין לסביות – במקווה, בשלישייה, בחגיגיות קודרת – הגיבורות של שרון יכולות לתאר בפירוט ובהנאה פטמות ורודות או יד משתחלת לתחתונים, בלי רוטב של סנסציה ומציצנות. גם אם הוא חושף נופים פחות מוכרים לקורא הישראלי, הברנז'ה הלסבית בברלין, למשל, 'שתיים' מצליח לחדש בלי להתנשף.

ההיצמדות למשימות הבסיסיות של יצירה ספרותית מאפשרת ליהנות בלי להתבייש מחוויה אלמנטרית של ספר נעורים: לבטי אהבה. את המחצית הראשונה של הספר מספרת אפרת. בנקודה מסוימת היא מתארת את עצמה כ"חתיכת פוסטר גירל מפגרת של הולדן קולפילד". שרון העניקה לה את התפקיד הטרגי של המתבגר – או המתבגר המאוחר מאוד: בהלה מפני העולם, חוסר יכולת לפענח קודים חברתיים, רגעים של שיווי משקל שנסוגים במהירות לתהומות של חוסר ביטחון. כל אלה הופכים אותה לפרשנית מחודדת של התנהגות אנושית; למין איילה דרוכה לכל טורף במרחב. דרך העיניים שלה (היא כמובן צלמת) החוויות הטריוויאליות ביותר – פגישה ראשונה עם ההורים של החברה, למשל – הופכות לניסיון דרמטי. האם ללחוץ את היד, האם לנסות לנשק?

בדיוק ברגע שההלקאה העצמית של אפרת ותיאורי הדיכאון שלה עומדים להתחיל לנדנד, הספר מגיש את המיקרופון ליעל, בת הזוג שלה, וצועד צעד קטן בזמן. התיאור של אותו סיפור בעזרת כמה מספרים בגוף ראשון הוא מהלך ספרותי שחוק, ובמונחים ישראליים, כמעט אוטומטי. כאן, אחרי עשרות עמודים שבהם הקורא מאמץ את חוסר הביטחון של אפרת ואת ההתלבטות שלה אם היא באמת אהובה, שינוי הפרספקטיבה מרענן את הסיפור. השינוי בנקודת התצפית מגשים את הפנטזיה של האדם המאוהב: מגלה את החלק המוסתר של האהוב.

'שתיים', אם כך, לא מתבייש לשאול פעם נוספת מהי אותנטיות, מיהו האוהב האמיתי, מיהו האהוב האמיתי. כדי לבדוק את השאלה השגרתית הזאת הוא משתמש בטכניקות השגרתיות ביותר ובזיווג השגרתי ביותר: של האדם הנזקק והתלותי ושל הרוח החופשייה חסרת השורשים. הנושא הזה נוצק כאן רוב הזמן למושג של 'מגניבות', היכולת להסתדר, להשתלב במקום לא מוכר, לצאת להרפתקה, להתחזות – מבלי להסגיר מאמץ. באותה מידה, הוא נשען על סגנון כאילו טבעי, לא ספרותי, שמאפשר למטפורות לשוניות להיכנס לספר במקומות ספורים, מודגשים, כשהגיבורות מרשות להן להיכנס.

כאן אולי נמצא גם החידוש של שרון. המגניבות הופכת כאן לשאלה מקומית וקיומית. במחצית הראשונה של הספר נוסעות שתי הגיבורות לברלין, עיר ילדותה של יעל. במחצית השנייה, יעל טסה לשם פעם נוספת כדי לבדוק הצעת עבודה, ולמעשה, את הרעיון להיפרד מאפרת. בתפאורה הברלינאית – שוב, ריאליסטית ורב־משמעית בלי להתאמץ – המגניבות מתגלה כשם אחר לאוניברסליות, לאידיאל החיים כאזרח העולם. על רקע ההתלבטות בין תל־אביב לברלין, הפחד להיעזב והתשוקה לעזוב רומזים אולי לאיום למה שכבר אינו מובן מאליו, וכנראה אף פעם לא היה שגרתי בישראל: זוגיות מערבית של שני יחידים.

מיטל שרון, שתיים, הוצאת חרגול

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s