ליאור דיין, אנשים מעדיפים לטבוע בים

11111111111111111

פורסם במדור הספרות של ידיעות אחרונות, 15.6.2012

כמו שאפשר היה ללמוד מראיון שנערך איתו לכבוד צאת הספר, הפוסטר המרכזי שאליו ליאור דיין נושא עיניים הוא של ג'יי.די סלינג'ר. זה אולי המוקד של קובץ הביכורים הזה: התבוננות בדמויות הסלינג'ריות ובמאפיינים הידועים שלהן – יחידים מיוסרים, על גבול הנעורים והבגרות, בזים למוסכמות חברתיות ולמעשה חסרי יכולת חברתית, מתבודדים גאונים וסרקסטים – אבל לא בטוח שההשוואה הזאת מחמיאה לדיין.

בסיפורי הקובץ ניכרת עייפות מוצדקת מההזדהות עם העולם הזה, בלי יכולת להתנתק ממנו. "לפני כמה שנים", הוא כותב, "יצא למאיר לפגוש פסיכולוג קליני שאמר לו שזה נורא חשוב 'להתמזג' עם היום שלו". הסיפורים משתמשים בנדיבות במירכאות כמו "להתמזג", שמדגישות בוז עייף לקלישאות, לצורת חשיבה שבלונית, ללעיסת הגירה שמעסיקה ציבור מדומיין, בורגני (או "בורגני") וחסר ייחוד. ציבור משעמם וצפוי שמוצג כבר בשם הספר – 'אנשים מעדיפים לטבוע בים' (על הכריכה: צילום של רגליים של מישהו שצולל אל תוך בריכה מתנפחת, ילדותית).

נדמה שדיין באמת למד דבר או שניים מסלינג'ר. לא רק לכלול תשעה סיפורים בספרו הראשון, אלא גם לשאוף לבלבל את הקוראים ולהוביל אותם לפקפק בסיפור ובגיבורים. הסיפור הפותח, למשל, מסופר בגוף ראשון מפיו של צעיר בשם "ליאור", שמשוכנע שרופא שיניים משתיל מצלמת ריגול זעירה בתוך הפה שלו. ההנחיות לקוראים ברורות – זהו דיווח של אדם מופרע, אבל מאחר שאין לכם גישה להתרחשות עצמה, נסו לבדוק אם האופציה השנייה אפשרית. רוב הסיפורים לא רק חגים סביב דמויות שנמצאות כביכול על גבול השיגעון והשפיות, אלא חוגגים את הזגזוג הזה בין שתי נקודות המבט.

אם הגיבורים של סלינג'ר מזדהים עם עמדה ילדית, טהורה, מתבדלת, גאונית לפעמים – הסיפורים של דיין כבר מבטאים כלפיה עמדה פרודית ונפרדים ממנה לשלום ("די מעייף לשנוא את העולם ללא סיבה טובה"). סיפור הנושא, שעל שמו נקרא הספר, מגרש למעשה את הגיבור – שנושק במופגן לדמות התקשורתית של דיין ולדיבור החופשי שלו על סמים ותרופות – מהמחלקה הפסיכיאטרית, ממלכתם של הנערים בהפרעה. הרופא המטפל מבשר לו שהוא שייך לעולם אחר. בהתאם, הסיפור מייבש את הקסם האקזוטי שהוליווד מנסה להלביש על עולמם של המשוגעים והמאושפזים, ובמקום לממש סיפור אהבה חסר סיכוי, המספר מתרכז בפירוט קטלוגי מרשים של תרופות והשפעותיהן, וממקד את המבט בכתמי הניקוטין של המעשנים הכפייתיים במחלקה.

אבל דיין לא מתקרב לרמת החשיפה האישית שמורגשת בסיפורים הראשונים של סלינג'ר או למתיחות הרגשית העצומה שאליה הם מגיעים. החידוש שלו נמצא במקום אחר. דיין לא מפחד להשתמש בנטייה הטבעית של קוראים בני זמננו למציצנות ולרכילות (אף שהביוגרפיה הדחוסה שלו שמופיעה בספר מוחקת עובדות מרכזיות: "אסי דיין" ו"ריטלין"). שנות ה־90 בספרות הישראלית היו השנים של סלבס שהופכים לסופרים. דיין התפרסם כעשור לפני שהספר ראה אור, והסיפורים משתמשים בדימויים שונים של התאווה להתפרסם, להיות מתועד ומופץ. מה שמוצג כפחד מחשיפה, מתבטא די מהר כתשוקה לתשומת לב.

הפנטזיה של מצלמת־שֵן נראית נאיבית או מיתממת בעידן שבו האדם מוקף ברצון במסכים ובמצלמות. דיין נוגע כאן בעקיפין בקשר המעניין, במיוחד בישראל, בין הפיקוח האינטנסיבי והמרושת של השלטונות לאצולה החדשה של בדרנים, סלבס ואנשי ריאליטי, שצוללים ללב המאפליה המצולמת ומנסים להפיק ממנה רווח ומשמעות. כמו ליידי גאגא שמתחילת דרכה הציגה את עצמה כקורבן התקשורת, כמי שמנסה לברוח מעין המצלמה או מקליטת הפלאפון, נדמה שחלק מגיבוריו של דיין בורחים מהמצלמה רק כדי לעורר מרבצו את הצייד. ברגע שהם משיגים התעניינות ופיקוח – הם מתים, מתייאשים, מתרוקנים מחשק וממילים. הסיפור נגמר.

זה מבנה מעניין ועכשווי של סיפור, אבל הוא לא מצליח להשאיר רושם עז. הדמות התקשורתית של דיין עדיין מעניינת יותר מרוב הדמויות שמוצגות בקובץ, אולי מפני שראיית העולם המפוחדת והסטריאוטיפית שלהן לא מקבלת משקל נגד ולא מגיעה למקומות קיצוניים ופרועים באמת. במובן מסוים, הדמויות של דיין לכודות בפרסונה שהן יוצרות לעצמן ("הוא נאלץ להזכיר שהוא ניגש אל היום הזה, כמו תמיד, בתפקיד האנדרדוג"). המלכודת הזאת היא סיפור שחשוב לספר, אבל במקרה של דיין נראה שהעיתון מספר אותו טוב יותר.

ליאור דיין, אנשים מעדיפים לטבוע בים, הוצאת פן וידיעות ספרים

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s