שהרה בלאו, נערות למופת

11111111111111111

פורסם במדור הספרות של ידיעות אחרונות, 12.4.2012

פרסום 'נערות למופת' הוא דבר בעיתו. רומן שמבקש לחשוף את השימוש בדימויים שואתיים ככלי להשגת צייתנות ושליטה לא היה יכול להופיע בזמן טוב יותר מאשר ביריד האיראני שמתנהל בימים האלה בישראל, כמו שיעור חברה של 'בעד ונגד'.

שהרה בלאו ידועה קודם כל כסוכנת שואה, כמי שייסדה ב־99' את טקסי יום השואה האלטרנטיביים, שביקשו אמנם להעניק פנים חדשות לפולחן השואה הישראלי אבל תיפקדו גם כחלק ממין פופ שואתי שהתפתח כאן בשנות האלפיים ועוד לפני כן, והתפרץ בעשרות ספרים, הצגות וסרטים. בספר הזה, שבורא מחדש את נעוריה של בלאו בבני־ברק, אפשר אולי לשמוע גם הכאה על חטא, ובכל מקרה, התפכחות מהקסם השחור של תעשיית סיפורי השואה.

בלאו מתארת בספרה השני חבורה של תלמידות דתיות בשנות ה־80 שמתהפנטות מסיפור על 93 הבתולות, מעין אגדת קדושים מודרנית על נערות בזמן השואה, שהעדיפו למות על קידוש השם ולא לאפשר לחיילים נאצים לגזול מהן את תומתן. במרכז הספר עומד מאבקן של הגיבורה וחברותיה להעלות על הבמה פסיון שממחיז מחדש את ייסוריהן וגאולתן של הבתולות.

השיחוק הגדול של בלאו הוא היציקה של תהליך תרבותי־פוליטי מורכב למסגרת של הקשרים פופולריים. בלי להצהיר על כך, הספר נכנס לטריטוריה של סרטי תיכון אמריקאיים, של מלחמת מעמדות בין מקובלים לדחויים. באופן ספציפי, בלאו משחקת על מסורת צדדית שמבקשת לחשוף יחסי כוח אכזריים בחברת הנערות, ומקצינה אותם למימדים רצחניים (מ'מלכות הכיתה' עם ווינונה ריידר מ־89' ועד 'ילדות רעות' עם לינדזי לוהן מ־2004) היא מחדירה לסיפור מרכיבים של פנטזיה ואימה כאשר סיפור העלילה יוצר קשר משולש בין סיפור מותן של 93 הבתולות, לבין מותה הטרגי של אם המספרת ובין היעלמותה של מלכת הכיתה בסיפור העכשווי. באופן הזה, הספר מיישר קו עם הספרות והקולנוע האמריקאיים שמתארים את חרדת ההתבגרות המינית במונחים של רוחות וערפדים – וחושף את האלמנט המדכא והשמרני שבהם. אם רוצים, אפשר לדבר גם על התזמון המדויק שבו קושרת בלאו בין תהליכים של הקצנה דתית להיסטריה של צניעות.

אלא שמה שהיה יכול להפוך לאלגוריה מבריקה על הפוליטיקה הישראלית – כמלחמת מעמדות טינאייג'רית שבה מעמד הקורבן מעניק למשתמש כוח וסקס אפיל – מתממש רוב הזמן בצורה פושרת. בעיה אחת קשורה לעצם הבחירה במספרת בגוף ראשון. על פניו, בלאו מדגישה קול שנון ובוגר, שמתייחס להתרחשויות מהעבר, אך לרוב בזמן הווה. זהו קולו של מי שכבר מודע לסיום המעשה, אבל מבקש לשחזר אותו בצורה כמעט יומנית, על סף המודעות העצמית, מבלי לוותר על העמדה הרגשית וחסרת הפרופורציות שנהוג לייחס לגיל ההתבגרות. בלאו מצליחה אמנם לעצב סיפור התבגרות אמין, אבל לא מוצאת דרך יעילה להתמודד עם המלודרמה שהיא עצמה טווה ועם תפיסת העולם המלודרמטית של טינאייג'רית במשבר (בניגוד, למשל, לריאליזם העמוק של לאה איני ב'ורד הלבנון', שהתנגד מכיוון דומה לדימוי הקורבן הנצחי). אם התיאורים הקריקטוריים והמלגלגים שבעזרתם מציירת הגיבורה את הדמויות השונות היו אמורים לשמש משקל נגד לקו המלודרמטי – בפועל הם יוצרים רושם של סגירת חשבונות מטעם מי שעדיין לא התגברה על עלבונות מנעוריה.

הבעיה המרכזית יותר בנקודת המבט קשורה להתעקשות של בלאו לנתח, לפרש ולבקר את הדמויות – כולל ניתוח עצמי של המספרת. העניין הזה אמנם משרת תחושה של דיווח אותנטי, של חשיפה כאילו יומנית, אבל נראה שהוא מאמץ את הכשל שהספר יוצא נגדו: את הנטייה להתעקש על פרשנות מסוימת, ההשתלטות על הסיפור שמגרשת ממנו כל סימני שאלה. אם המספרת של בלאו מגלה איך מערכת החינוך והחברה סביבה השתמשו בסיפורי השואה כדי להפוך אותה ואת חברותיה לילדות טובות וצייתניות – היא מאפשרת לא פעם לטון פולמוסי ופובליציסטי להכניע את הסיפור. גם כשהיא מציגה את הצד הגרוטסקי במוזיאון שואה מקומי, היא עצמה לא נוטשת את תפקיד המדריכה המסבירה במוזיאון.

'נערות למופת' מסמן כיוון מעניין וראוי להערכה, אבל נראה שבלאו הסתפקה ביצירת רומן לא יומרני למתבגרים, לעיתים נוגע ללב, במקום לתת דרור לכיוונים הפנטסטיים, המיניים והאלימים שהיא חוגגת סביבם. 'ממזרים חסרי כבוד' של טרנטינו הוא לא בדיוק סרט מופתי – אבל הוא יכול ללמד איך שפת הפופ והקומיקס יכולה להפוך את פנטזיות הנקם והקורבן שקשורות לשואה ליצירה רדיקלית אמיתית. סיפור החניכה הישראלי, שעובר במחנות ההשמדה בפולין ומסתיים במחסומים, מחכה עדיין לכותבים מנומסים פחות.

שהרה בלאו, נערות למופת, הוצאת זמורה־ביתן

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s