יוסי גרנובסקי, אל־מינא

11111111111111111

פורסם במדור הספרות של ידיעות אחרונות, 17.1.2014

הדבר הבולט ביותר ב'אל־מינא' הוא חוסר המאמץ. משהו מרוח התיאורים של טקסי העישון שחוזרים לאורך הספר כאילו משפיע על שאר חלקיו, גם הדרמטיים יותר. הנחת המשועשעת הזאת, ההתבוננות הרגועה בגלי הים מתוך כורסה עמוקה, ממחישה עד כמה לחץ, תוגה ודכדוך הם נקודת מוצא בסיסית בחוויית הקריאה של ספר פרוזה ישראלי ממוצע, בוודאי בשנים האחרונות. אפילו ספרים הומוריסטיים במוצהר בדרך כלל מבטאים מאבק קפוץ, התגוננות או התקפה.

העניין הזה בולט עוד יותר בספרו של יוסי גרנובסקי בהתחשב בכך שהוא לוקח על עצמו שתי משימות כמעט רדיקליות במונחים מקומיים. 'אל־מינא', קודם כל, מספר סיפור שבו הרוב המוחלט של הדמויות הן דמויות ערביות (עד היום, יצחק שמי הוא הסופר העברי הבולט מהבחינה הזאת). ויותר מזה, גרנובסקי מתאר בפרטי פרטים עולם "מקצועי": את עולמם של ימאים, סוורים ופקידי נמל ביפו המנדטורית. הספרות הישראלית רק מתחילה בשנים האחרונות להתנער מהנטייה לתאר מין אדם כללי או משפחות כאילו כלליות; להתמקד בדרמות כאילו אוניברסליות, פסיכולוגיות ורגשיות. אם חיי המקצוע כבר הופכים לחלק משמעותי בסיפור – באופן לא מפתיע הם יהיו קשורים למגזר של סופרים, אמנים ואנשי אקדמיה. לפעמים לאיזה רופא או שניים. אבל ההתעוררות של גלי ביקורת כלכליים־חברתיים של שנות ה־2000 מתחילה לזלוג גם לספרות הישראלית. עולמם של שוטרים ובלשים, למשל, נעשה יותר מוכר. גם אז, נדמה שיש משהו דרוך ומוכן לקרב במבט שחודר לתחום המקצוע.

גרנובסקי – סופר ועורך יפואי – מתאר זירה שוקקת ופעלתנית שכבר נמחקה ונהרסה, את נמל יפו בשנות ה־30, בזמן שלטון הבריטים בארץ; זירה שחוזרת גם בספריו הקודמים. עם זאת, הוא מסיט הצידה את המתיחות שנובעת מהפער ההיסטורי בין זמן הסיפור לזמן הכתיבה העכשווי. 'אל־מינא' הופך את הקורא לתייר לא מבוהל, וכאילו מכין אותו לאפשרות שצורת החיים שהסיפור מתאר תחזור ותיעשה רלוונטית: חיים ללא הפרדה ברורה וממוסדת בין ערבים ויהודים, ויותר מזה, חיים של בעלי מלאכה, פועלים וארגונים מקצועיים. העניין הזה בולט כבר בשני ה'מילונים' בפתיחת הספר – אוסף קצר של מונחים מקצועיים וטכניים מעולם הימאים והסירות, ואחריו, "מקרא למילים בערבית מדוברת המופיעות בספר".

Style: "Mad Men"
מתוך 'מד מן'

גרנובסקי מוצא דרכים לנטרל מאיום את מה שהיה יכול להצטייר כחלום הבלהות של כמה חברי כנסת; את הכיוון האידיאולוגי הברור של הסיפור. הגיבור הוא צעיר סורי בעל סירת מטען קטנה, שמבקש להשאיר מאחור מטען משפחתי או משפטי ולהשתלב בחיי הימאים ביפו. גיבור כזה מעורר סימפטיה אוטומטית: האנדרדוג, מי שנאבק לשקם את מעמדו וליצור לעצמו חיים חדשים. האיש שמייצג עיקרון של תקווה ושינוי. לפעמים קוראים לו סינדרלה. לפעמים פגי אולסן, גיבורת המשנה ב'מד מן' הטלוויזיונית. יחד עם גיבורים כאלה, הקוראים לומדים לפענח את הקודים החברתיים והכלכליים של זירת ההתרחשות בסיפור, לרתום אותם לטובתם.

עד נקודה מסוימת בסיפור, גרנובסקי משתמש בתבנית המלודרמטית הזאת בנינוחות. בדומה להתרגלות ההדרגתית של הקוראים לסלנג הערבי־יפואי־מקצועי, העלילה חושפת בפניהם את מפת הכוחות הפעילים בנמל, את המחנות השונים ובעלי האינטרסים, את הבוסים, את בתי הקפה, את העסקנים הערבים והיהודים שרותמים את התחרות הכלכלית לעימות הלאומי שעומד בפתח. התקשורת הישראלית עדיין מתארת מאבקים מקצועיים־פוליטיים בחשש ובחשדנות – ההתייחסות לוועדי הרכבות והנמלים היא הדוגמה הבוטה ביותר. 'אל־מינא', לעומת זאת, מתייחס למאבקי אינטרסים כאל חלק בסיסי והכרחי בחיי אדם, שלא נפרד גם מחיי המשפחה, האהבה והידידות שלו.

גרנובסקי משתמש בתחבולות מלודרמטיות ברורות: בדמויות של נבלים, בקנוניות, בחשיפות עלילתיות מפתיעות, ובעיקר, בדחף של הקורא לראות את האמת והתום מתגברים על מכשולים ויוצאים כשידם על העליונה. במובן הזה, הסיפור של גרנובסקי מחזיר גם את הסופר לעמדה של בעל מלאכה, של מי שמשתמש בכלים מקצועיים ובתבניות קיימות [אחרי פרסום הביקורת, גרנובסקי כתב לי שבספר משובצות, בין היתר, מחוות למשוררים ערבים]. 'אל־מינא' הוא לא יצירה פורצת דרך. להפך, נדמה שגרנובסקי נהנה להקביל בינו כמספר סיפור לבין דייגים שאוהבים את עבודתם. ובכל זאת, הוא מסמן כיוון ספרותי שיהיה מעניין לראות אם יתפוס תאוצה גם במגרש של הספינות הגדולות.

יוסי גרנובסקי, אל־מינא, הוצאת מטען

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s