דרור בורשטיין, תמונות של בשר

1111

פורסם במדור הספרות של ידיעות אחרונות, 28.3.2014

♥♥

'תמונות של בשר' הוא ספר משמח, וטוב להיפגש איתו. עוד לפני שמתייחסים לתכנים ולמטרה המוצהרת שלו – לבחון יצירות אמנות שמתבוננות בבעלי חיים, מתים ונושמים – הוא מעורר כבוד כלפי 'ספרות קטנה'. הספר החדש של דרור בורשטיין מזכיר שיש מקום לא רק לרומנים בני מאות עמודים, ושפרוזה לא חייבת להיצמד למבנים סיפוריים ובדויים. שאפשר להיפתח לכתיבה עיונית, ביקורתית או היסטורית. זה ספר משמח גם כי הוא מזכיר שכתיבה על אמנות יכולה להיות מעמיקה ולא אקדמית. גם אנשים צעירים מאוד, רצוי צמחונים ויפים, יוכלו כנראה ליהנות ממנו.

בורשטיין מתבונן בניסיונות של יוצרים, ציירים בעיקר, ללכוד מרכיב נפשי ורוחני בדמויות של חיות, לשבור את המחיצה בין דיוקנאות אנושיים לציורי טבע, בין חי למת, בין תבוני לבהמי. למרות הרושם המיושב והסלוני – 'תמונות של בשר' הוא גם חלק ממגמה אקטיביסטית ואנטי־צרכנית של ספרות וקולנוע. אפשר להזכיר בהקשר הזה את הרומן 'שנת הבשרים שלי', את 'נו לוגו' העיוני של נעמי קליין, את 'כלכלה בגרוש' של ברברה ארנרייך ואת 'המחיר של סין'. אפשר לקרוא להם ספרי מוסר חילוניים.

בורשטיין אמנם קשור לזרם הזה, אבל הגישה שלו שונה. 'תמונות של בשר' לא מתרכז במוצרים זולים ומתכלים אלא ביצירות מופת, בקלאסיקות של אמנות פלסטית ושל ספרות. אפשר לקרוא אותו כמין ביקור מודרך בתערוכה דמיונית שבורשטיין אצר. הוא נפתח בשחזור של ביקור בלובר, במין הזמנה לבדוק מסורת צדדית של האמנות האירופית: יצירות שחותרות בעיניו תחת היסוד המענג של התבוננות בציור, תחת התפיסה של אמנות כביטוי לשליטת האדם בטבע. אם הספרות והקולנוע האקטיביסטיים מציגים את הכיעור, האלימות והניצול שמסתתרים מתחת למוצרים מעוצבים, פרסומות מלוטשות ושירות מנומס – ברוב הספר בורשטיין פונה אל העולם המעוצב ומבקש למצות מתוכו אי־נוחות, מבוכה או אימה. להדגים את הצד הרדיקלי שחבוי במוזיאון, בקלאסיקה, בתרבות גבוהה.

22
הילה מרסל קוק, צילום מחוף תל אביב
 

למאמץ הזה יש חשיבות מיוחדת בהקשר ישראלי. הספרות והקולנוע בישראל, כמו החדשות והטלוויזיה, נמנעים רוב הזמן מייצוגים ברורים, חזיתיים, מפורטים של אלימות. בטח כאשר מי שמפעיל את האלימות הוא הממסד, המדינה, הצבא, בעל הכוח. בשנים האחרונות אפשר להרגיש שינוי בכיוון הזה, בעיקר מצד יוצרי קולנוע צעירים, עם סרטי אימה שהופכים את האלימות והדם לחומר גלוי. בורשטיין מתמקם באזור אחר. הוא לא מתקרב לחומרים טראשיים, פופולריים. רוב הציורים והטקסטים שהוא נוגע בהם לא שייכים לתרבות ישראלית עכשווית.

זה צעד לגיטימי, אבל הוא מעורר שאלות. הבולטת בהן היא למה האפקט העיקרי של הקריאה בספר הוא נעים ומוגן כל כך. למה, בניגוד לתכנים, לא נפערת בקריאה תחושה של אימה, של חוסר ביטחון. ההתבוננות של בורשטיין ביצירות אמנות מחזירה את צרכן האמנות למין גן עדן קדמון של פרשנות הרמונית, מייפה, גם אם היא מציגה חיות מבותרות, כלואות או גוססות. כולם מתבוננים זה בזה – המצייר, מי שמציירים אותו והצופה. הספר משתמש ב'הזדהות' כמושג מפתח. הפרשנות היפה שנפרשת בספר מוכיחה פעם נוספת איך לומדים לעכל אלימות, להרחיק אותה, לסגנן אותה: הזדהות עם החלש, עם העקוד, יחד עם התנערות מעמדה של בעל כוח. למרות ההתייחסות המרכזית לשאלה הזאת, לא ברור איך הספר הזה מצליח להתנתק מהשרשרת של מנצל ומנוצל, של צופה ונצפה. במידה מסוימת, אפשר לקרוא אותו גם ככתב כניעה. בורשטיין אמנם יודע ששניצל הוא "נתח בשר המחופש ללחמנייה, עטוף פירורי לחם‭,"‬ אבל האופן שבו הוא מאתר השתקפויות, התאמה וסימטריה בציורים, יוצר בסופו של דבר הזדהות עם היוצרים ולא עם היצורים. אין כאן ביטוי ליכולת להיכשל בפרשנות. לגעות, למלמל, לחרחר – לצאת ממסגרת הדיוקן העצמי.

לפני שנה זרקו פעילים של תנועת 269 ראשי חיות מדממים למזרקה בתל־אביב. העיתונים והטוקבקים געשו. פעילים מהתנועה ברחבי העולם מקעקעים את עצמם כאילו היו עגלים לפיטום. איזו יצירה ישראלית התקרבה בשנים האחרונות למחלוקת שהם עוררו? האם הדימויים שהם יצרו פחות אמנותיים מציור בן 300 שנים? 'תמונות של בשר' מתחבט בשאלה הזאת במרומז ומתרחק מהתבוננות באלימות אמנותית, עדכנית, פרובוקטיבית. נראה שהוא עצמו זקוק לקורא שישבור את הדגם של "הצצה, שהיא חששנית בה במידה שהיא נוקבת ונועזת".

דרור בורשטיין, תמונות של בשר, הוצאת הקיבוץ המאוחד

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s